מי אנחנו


חנן שומרוני, מורה למוסיקה בבית הספר הפתוח הדמוקרטי של תל אביב יפו הוא הוגה הרעיון והמפיק בפועל של הפרוייקט שמעלה בכל שנה את הקונצרט.

על הפרוייקט
מיזם תרבותי-חינוכי יוצא דופן שהוקם בשנת 2004 בבית הספר הפתוח הדמוקרטי ביוזמתו של חנן שומרוני. פרויקט המעלה קונצרטים של מוזיקה קלאסית המשותפים למוזיקאים צעירים מוכשרים מאד מחטיבת הביניים ומהחטיבה העליונה המנגנים קטעי סולו בליווי תזמורת קאמרית מקצועית. הקונצרטים הללו מאפשרים באופן יוצא דופן לנגנים וזמרים צעירים לנגן ולשיר בליווי תזמורת מקצועית- חוויה שבגילם הצעיר אינה מתאפשרת  בדרך כלל למרות היותה אבן דרך חשובה ומשמעותית בחינוך המוזיקלי ובהתפתחות המוזיקאלית. המשתתפים הם צעירים מוכשרים ביותר המתקבלים כמוזיקאים מצטיינים לצה"ל. התזמורות שלקחו עד עתה חלק באירוע היו התזמורת הקאמרית אשדוד ותזמורת קאמרטה ירושליים. הסולנים הצעירים שלקחו חלק בקונצרט היו נגני פסנתר, כינור, נבל, צ'לו, קלרינט חליל וחליליות.על הקונצרטים ניצחו עודד שומרוני ושרית בירון. שניהם בוגרי האקדמיה ע"ש רובין בירושליים.

כל הקונצרטים הועלו בעזרת תקציב זעום ביותר שהועמד לרשות הפרוייקט ע"י בית הספר הפתוח. מלבד אנשי התזמורת איש לא מקבל תשלום.

אז מה זה קונצ'רטו?
קונצ'רטו (רבים: קונצרטי) שפירושו המילולי הוא "תחרות" היא יצירה מוזיקלית גדולה. יצירה בעלת פרקים אחדים לכלי סולו בליווי תזמורת.
הקונצ'רטו הוא ז'אנר מוזיקלי המעמיד את הסולן במרכז היצירה ומשמש במה להפגנת יכולתו. 
את הפרק הראשון של הקונצ'רטו מסיימת "קדנצה", העשויה מן הנושאים של הפרק, ומהווה סיום לפיתוח של החטיבה השנייה.
לפעמים כתובה ה"קדנצה" ע"י מלחין היצירה לפעמים ע"י מלחין אחר, ואם רצונו בכך יכול הסולן בבואו לבצע את היצירה, להלחין קדנצה משלו ליצירה.
בעת הקדנצה התזמורת נאלמת , והסולן מנגן לבדו.
הקדנצה יכולה להיות מאולתרת במעמד עצמו, והיא רגע של ראווה ליכולותיו של הסולן. ראווה ליכולתו הוירטואוזית, ראווה לדמיונו, לכושר המצאתו ולמוזיקליות שלו.
בעת נגינת הקונצ'רטו מתקיים דו שיח מרתק בין הסולן לתזמורת.
המושג "קונצ'רטו"- תחרות, מנסה לתאר את שיח הנושאים הזה בין "המתחרים", הסולן והתזמורת.
התרחשות בו זמנית ומתואמת של נושאים מוזיקליים מנוגדים ה"מתחרים" אלו באלו. 
הסולן, כנגד חטיבה הרמונית גדולה, עם זאת גמישה ומשתנית בקלות, ולה צבעוניות סונורית משתנית גם כן, שכן התזמורת של ימינו היא משפחות כלים שונות ואיכות צלילית שונה לכל משפחה. 
אפשר למצוא קונצ'רטו בן פרק אחד, שני פרקים, ואפשר אפילו למצוא קונצ'רטו בן חמישה פרקים אך הקונצ'רטו הוא לרוב חיבור בן שלושה פרקים.
השפעה על המבנה התלת פרקי שואב הקונצ'רטו מן הפתיחה האיטלקית ומאמץ מבנה זה 
כקו טיפוסי לקונצ'רטו של ימינו.
קונצ'רטו הוא ז'אנר מוזיקלי שהופיע לראשונה במאה ה-17 כקונצ'רטו גרוסו.
מושג זה מתייחס לקבוצה קטנה של כלים-ה"קונצ'רטינו" או "קונצ'רטנטה" המנגנת סולו, ומשמיעה קולה אל מול ה"גרוסו" קבוצה גדולה של כלים-התזמורת.  
לדוגמה אפשר להביא את
הקונצ'רטו התפתח בעיקר בהשפעת הכנרים האיטלקים בני המאה ה-17 כמו ג'יוזפה טורלי, ארקנג'לו קורלי, ג'יוזפה טרטיני, אנטוניו ויוולדי, טומאסו אלבינוני, אלסנדרו סטראדלה. ואכן בתקופת הברוק נימצא הכינור, הכלי אשר לו מירב ה"קונצ'רטים. 
מן המוכרים יותר מפרי עטו של ויולדי הוא "ארבע העונות"  משנת 1723
פרידריך הנדל חיבר קונצ'רטי גרוסו רציניים ומעמיקים בעלי ארבעה פרקים, ואמנם

ששת הקונצ'רטי הברנדנבוגיים אותם חיבר י.ס. באך לצירופים שונים של כלי נגינה ותזמורת,שייכים לז'אנר זה למרות שבאך לא כינה אותם כך.

קונצ'רטו הוא ז'אנר נפוץ כל כך במוזיקה והוא אהוב על הסולנים על המלחינים, ועל קהל המאזינים כאחד. לקונצ'רטו מקום של כבוד בין היצירות השונות, מלחינם חיברו קונצ'רטי לכלי אחד ותזמורת לשני כלים ותזמורת ,לשלושה כלים ותזמורת ועוד
בספרות המוזיקלית אפשר למצוא  בין יצירותיו של מוצארט קונצ'רטו לחליל לנבל ותזמורת, או קונצ'רטו לפסנתר, לכינור, לצ'לו ותזמורת משל בטהובן. 
את הקונצ'רטו לפסנתר ותזמורת האדיר ו.א. מוצרט, הוא חיבר עשרים וארבעה קונצ'רטי לפסנתר ותזמורת בסולמות שונים ויפים כולם. פאול הינדמית חיבר קונצ'רטו לכל אחד מכלי התזמורת
.במאות ה-17 וה- 18 הייה מקובל גם ה"קונצ'רטו גרוסו",שהוא קונצ'רטו לקבוצת סולנים ותזמורת.
אין ספק בתועלת לתלמידם בכל הגילים ובכל הכלים השונים, מהתנסות בנגינת  קונצ'רטו עם תזמורת מקצועית .
התנסות זו חשובה במיוחד בשנים בהן מתודעת  הנפש לקיום אומנות המוזיקה, ובשנים בהן מתגלה הזיקה העמוקה לפלא הזה.
בשנים  אלו עשויה להתעורר בנפש בעלת זיקה עמוקה למוזיקה, אהבה עזה לפלא הזה ולאמץ אותו כדרך לחיים

בית הספר הפתוח
בית הספר נמצא ביפו ומטרתו - טיפוח אזרחות אמפתית פעילה ומעורבת וכיבוד זכויות האדם.
קיום חיי קהילה דמוקרטיים עם רשות  מחוקקת, רשות מבצעת ורשות שופטת, המורכבות מנציגי הקהילה – תלמידים, אנשי-צוות והורים. דגש על מעורבות קהילתית בפעילויות בית-הספר ובתכנית-הלימודים.